כניסה למערכת ניהול

כניסת משתמשים לאתר

לקריאת מאמרים נוספים כנסו לדף המקצועי בפייסבוק: יעוץ והדרכה ליאת יעקב

הילד רכושני ולא מוכן לשתף את חבריו במשחקים שלו- מה עושים??

לא פעם שמענו את הילד אומר לחברו שבא לבקרו:"אל תיגע, זה לא שלך – זה שלי"!
ותוך מספר דקות מתפתח ריב ונשמעים קולות של בכי. מה שלא ניסינו, לא הצלחנו לשכנע אותו לחלוק עם חבריו בצעצועיו. אנחנו כהורים מרגישים חוסר נעימות ומבוכה, נוכח העובדה שהילד שלנו רכושני,מפונק, קמצן, מה שגם מעלה את החשש שלנו כי בדרך הזאת לא יהיו לו חברים.

אם כך, נשאלת השאלה:" מדוע הילד שלנו מתנהג ברכושניות וכיצד עלינו להתמודד עם זה"?

ראשית, חשוב לדעת שמדובר בהתנהגות שאופיינית לשלב התפתחותי ולא התנהגות חריגה. לקראת גיל שנתיים מתרחשת אצל הילד התפתחות קוגניטיבית מואצת. הילד מתחיל להבין שיש לו קיום עצמאי. הוא רוצה שכל מה שחשוב לו יהיה שייך רק לו, והמחשבה לחלוק בדברים עם אחרים היא בלתי נסבלת עבורו.

הצורך בשליטה אצלו מתחיל להתגבר. כשחבר נכנס לחדר שלו, ונוגע לו במשחקים שלו, הוא מרגיש שמשתלטים עליו, חודרים לו לפרטיות.כמו כן, לעיתים, כשילד אחר לוקח צעצוע שלו, זה מהווה סוג של איום עבורו, שאולי הצעצוע הזה כבר לא יחזור אליו ולכן הוא מעדיף להשאיר אותו כמה שיותר קרוב אליו.

למעשה, בעזרת שימוש באקט הרכושנות, הילד מגדיר לעצמו את הטריטוריה שלו. מבחינתו -אם הוא יוותר על החפץ האישי שלו אז הוא כאילו מוותר על חלק מעצמו ומהזהות שלו. כשמישהו אחר נוגע בדברים שלו, הוא תופש זאת כאילו הוא פולש לטריטוריה שלו. הוא בעצם שומר על "האני" שלו באמצעות שמירה על החפצים שלו.

כעת, משהבנתם ש"הרכושנות" הינה חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות של הילד, ואינה נתפסת כקמצנות או פינוק- יתר, עליכם לעזור לילד ללמוד באמצעות מעורבות נכונה ותגובות נכונות לחלוק את הדברים שלו עם חבריו . חשוב לזכור כי הלמידה הזאת אינה מתרחשת ביום אלא לאורך זמן.

איך עושים זאת?

*הסברים- הסבירו לילד,שהחבר לא יקח צעצוע הביתה, ושכל הצעצועים ישארו אצלו. וביום אחר, שהוא ילך לבקר חבר- גם החבר ישתף אותו במשחקים שלו.

*הכנה מוקדמת- לפני שחבר מגיע, הכינו קופסה גדולה בה הילד שלכם ישים רק את המשחקים שהוא מוכן לחלוק בהם, ובקופסה אחרת משחקים שחשובים לו ואינו מוכן לחלוק בהם. כך, לילדיכם יהיה קל יותר להתמודד עם הקושי, וירגיש שמכבדים אותו ואת הרצונות שלו.

*מקום המשחק- שאלו את ילדיכם האם הוא מעדיף לשחק עם החבר בחדר שלו או בסלון. לפעמים, הילד יעדיף בסלון וכך ירגיש שפחות פולשים לטרטוריה שלו וזה בסדר, עם הזמן שירגיש בטוח יותר, יבקש בעצמו לשחק בחדרו.

*מפגשי אימון- כדי שהילד יתאמן ויתרגל את יכולת ומיומנות השיתוף, אני מציעה לתאם מפגשים ראשוניים עם חברים שהאימהות שלהם קרובות אליכם, על מנת שלא תחושו אי נעימות במידה וילדיכם בכל זאת יתקשה לשתף, תדאגו שהמפגשים לא יהיו ארוכים מידי.

*תגובות נכונות- הימנעו מתגובות פוגעות כמו :" תפסיק להתנהג כמו תינוק", " תפסיק להיות קמצן", " אף אחד לא ירצה להיות חבר שלך", אלא דברו אל ליבו, תכילו אותו ואת הקושי שלו. תחבקו אותו, ותגידו לו ברוגע: "אני מבינה שקשה לך לתת לחבריך לשחק במשחקים שלך, ואולי אתה מאוכזב שבגלל זה הוא הלך עכשיו הביתה, אני בטוחה שבפעם הבאה תצליח יותר לשתף". בדרך הזאת מצד אחד הילד מרגיש שמבינים אותו, ומצד שני מחזקים אותו ועוזרים לו להפנים את המסר שחשוב מאוד לחלוק, וגם מעודדים אותו להצליח בפעם הבאה.

*חיזוקים- עלינו כהורים, לחפש את הרגע הזה שבו הילד הסכים לחלוק עם חברו, אפילו בדבר אחד ולזמן קצר ולהגיב בהתפעלות על השיתוף. כל חיזוק כזה נותן לילד מוטיבציה לגלות התנהגות נוספת של חלוקה ושיתוף בפעמים הבאות.

*שמשו מודל לדוגמא-כשאתם מארחים חברים, הראו לילדיכם בזמן האירוח איך אתם חולקים בחפצים שלכם עם חבריכם ועדין החפצים נשארים, והחברים לא לוקחים אותם הביתה למשל: החברים שותים מכוס הקפה שלכם, משחקים "בדמקה" שלכם, מתבוננים באלבום שלכם וכו'.

לסיכום, הפתרונות שהצעתי אינם פתרונות קסם אלא דורשים המון סבלנות והתמדה. יחד עם זאת  אם תקפידו על שיחות והסברים חוזרים ונשנים, הכנה מוקדמת , תגובות נכונות, דוגמה אישית וחיזוקים – כל אלו לאורך זמן -יעזרו לילד להפנים את המסר ובסופו של דבר לחלוק ולשתף את חבריו במשחקים שלו.

ליאת יעקב-יועצת חינוכית ומנחת הורים לגיל הרך

לקריאת מאמרים נוספים כנסו לדף העסקי בפייסבוק: יעוץ והדרכה ליאת יעקב